דני פרידמן הוא תושב עפולה, ספורטאי מצטיין, שאוהבים אותו. סגן ראש עירית עפולה, ד"ר בוריס יודיס וחבר מועצת העיר ולדימיר קרייזלבורד עושים הכל כדי לעזור לאיש הנהדר הזה להתקדם בספורט, ובסופו של דבר להשתתף באולמפיאדת 2016 בריו ולהביא הכרה עולמית והרבה כבוד לעיר עפולה שהיא גם עיר של ספורטאים: חתירה, איגרוף, ג'ודו, טייקוואנדו, שחמט ועוד
החותר, דני פרידמן זכה החודש בפעם התשיעית
ברציפות באליפות ישראל. האליפות נערכה בחום כבד אבל זה לא השפיע על החותר
המוכשר שהקדים את יריביו בפער ניכר. התוצאה שלו במקצה הייתה 7.33, כאשר
החותר שהגיע במקום השני השיג תוצאה של 7.42
דני פרידמן, בן ה-24, הוא אחת התקוות של
ישראל למדליה באולימפית ריו 2016. החותר המוכשר מעפולה, שמחזיק בתואר אלוף
ישראל כבר 9 שנים ברצפיות, השיג באליפות אירופה בוארזה,איטליה את המקום
ה-8, מה שהקנה לו כניסה לסגל האולימפי. לפני כחודש זכה פרידמן במקום הראשון
באליפות קטלוניה והוא מוכיח שהפציעה שסבל ממנה בשנה האחרונה כבר מאחוריו
וששום דבר לא ישבור אותו בדרך לברזיל. כעת הוא מתגורר ב"בית הנבחרות"
בוינגייט המיועד לספורטאים מצטיינים והוא חולק חדר עם הקלע האולימפי, סרגיי
ריכטר. בנוסף להישג המכובד באיטליה וברצלונה, פרידמן הצליח לזכות במקום
הראשון באליפות ספרד הפתוחה ואליפות בלגיה הפתוחה בשנת 2012.
לא הרבה אנשים מבינים לעומק את הקושי
בספורט יחידני. בנוסף לכוחות הפיזיים שמשקיעים הספורטאים האלו, דרושים
כוחות נפשיים עצומים על מנת להמשיך ולנסות להגשים את החלום. לדני פרידמן
נראה שיש את מה שדרוש "בגיל 16 התחלנו את אימוני החתירה 10 חברים מעפולה,
רק אני הצלחתי לשרוד, הרבה בגלל הכוח המנטאלי שלי. אני מוותר על המון דברים
בדרך, מוותר על יציאות, חברים, משפחה, אני נותן את כול כולי לחתירה.
ספורטאי שלא חי ונושם את זה יום יום לא יגיע רחוק. כמה שניסיתי לתמרן עם
החברים והיציאות זה לא הלך ואם בגיל נוער זה עוד איכשהו עבד, בשלב מאוחר
יותר הבנתי שאם לא אתן מאה אחוז מעצמי זה לא ילך ולא אגיע לכלום". הוריו של
פרידמן מתגוררים בעפולה ובגלל העומס של התחרויות הוא אינו מוצא את הזמן
לבקר הרבה בביתם "המשפחה שלי תומכת בי לאורך כל הדרך ואני מרגיש שאני רוצה
להחזיר להם, אבל בגלל העומס העצום אני כמעט ולא נמצא בבית. זה לא קל בכלל
להיות בחו"ל זמן רב לבד רק עם עצמך".
תוכנית האימונים של החותר עמוסה ומייגעת
מאוד ורבים היו מרימים ידיים ונשברים רק מלהציץ בה. דני חושף בפניי את
התוכנית ואני מוצא שם שני ימיי חופש בלבד בחודש. פרידמן מתאמן פעמיים ביום,
אימונים שכוללים ריצות בקצבים מהירים, אימוני חדר כושר וכמובן אימוני
החתירה בירקון בת"א. העומס לפעמים מכניע גם את פרידמן ובמצבים האלו הוא
לומד שבסופו של דבר הוא נלחם לבדו "הייתה לי פציעה לפני אליפות אירופה
האחרונה, היה לי עומס של אימונים והגעתי למצב שכל הגוף כואב לי, היו לי
שברי מאמץ ופציעות חמורות באגן וברגליים. זה לא עניין את האנשים מסביב, אף
אחד לא התקשר לבדוק מה מצבי, וכל זה חודש לפני האליפות באיטליה. מצאתי את
עצמי רץ לבד מאימונים לרופאים, ממש לפני אליפות אירופה מצאתי את עצמי מתעסק
בשטויות וכל הזמן מורחים אותי בדיבורים של 'תנוח' ו'יהיה בסדר'".
תחום החתירה נגלה אליו לראשונה בגיל 16 ע"י
מאמנו,ודים וינוגרדוב, שגרם לו להתאהב בספורט הזה. את הקריירה הספורטיבית
שלו פרידמן התחיל בכלל על הדשא בתור כדורגלן "תמיד הייתי ספורטאי, מגיל 8
שיחקתי כדורגל ורק בשלב מאוחר יותר עברתי לחתירה. אני יכול להגיד שבהתחלה
בכלל לא הכרתי את הספורט הזה, פעם ראשונה שוינוגרדוב לקח אותי לאימון לא
האמנתי שיש ענף כזה בכלל. באחד הימים וינוגרדוב הציע לי להשתתף בתחרות
בינלאומית והצבתי לעצמי מטרה להיות חותר ברמה בינלאומית ופשוט ויתרתי על
הכול למען המטרה הזו והכרתי את התחום הזה יותר לעומק". בנוסף לקשיים
הפיזיים והנפשיים, פרידמן נאלץ להתמודד גם עם קשיים כלכליים והוצאות רבות
שכוללות נסיעות, בגדי ספורט וכמובן ציוד החתירה (הסירה למשל מוערכת ב-8,000
אירו). למרות הקשיים הרבים, דני לא נשבר והוא בטוח בעצמו וביכולתו והוא
ממשיך להתכונן בשיא הרצינות לכל תחרות. באליפות ישראל 2012 קבע דני פרידמן
שיא לאומי חדש שסיים בזמן מצוין של 6:58 דקות. אחרי שפספס במעט את ההשתתפות
באולימפיאדה בלונדון, פרידמן יודע שריו זו המטרה העיקרית הבאה שלו. עם
הישגים נפלאים באליפויות האחרונות פרידמן מבין שזו יכולה להיות אולימפיאדת
הפריצה שלו לתודעה של הספורט הישראלי "העובדה שלא הצלחתי להגיע ללונדון
חיזקה אותי וגרמה להבין כמה אני רוצה להגיע לריו ב-2016. החלום של לעמוד על
הפודיום עם מדליה על הצוואר ולשמוע את ההמנון מתנגן ברקע נמצא מול העיניים
כל הזמן וכל שנייה של אימונים מוקדשת למטרה הזו
LIGGA
